מקום מיוחד להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, מקום מיוחד, הורים, ילדים, חינוך מיוחד, צרכים מיוחדים, נכות פיזית, ליקויי למידה, הפרעות קשב, ADHD, ליקויי ראייה, ליקויי שמיעה, ליקויי שפה, פיגור, תסמונת, אוטיזם, PDD, אספרגר
חוקים וזכויותחוקים וזכויות
גופים וארגוניםגופים וארגונים
חינוךחינוך
דו"חות ומחקרים
בריאותבריאות
רווחהרווחה
הורות ומשפחההורות ומשפחה
ציודציוד
המעבר לבגרותהמעבר לבגרות
פנאיפנאי











השימוש באתר הנו באחריותו הבלעדית של המשתמש בתנאים המפורטים להלן


 
 
דף מאגר ראשי > חינוך > דו"חות ומחקרים


דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה : תקציר
מחברת: מלכה מרגלית
ישראל. משרד החינוך

בשנים האחרונות מתפתחת המודעות לקשייהם של תלמידים עם ליקויי למידה, וגוברת ההכרה כי קשיים אלו עלולים לפגום בסיכוייהם לממש את יכולתם. בדו"ח זה התייחסנו לשאלות שהמציאות מעוררת במלוא עצמתן, ותובעת להן פתרונות שיטתיים וטיפול מזורז. מלימוד החומר שהיה לפני הוועדה, ברור שהמדובר בתופעה מורכבת, המתייחסת ליותר מ - 150,000 תלמידים (כ - 10% מאוכלוסיית התלמידים) בקבוצות גיל שונות וברמות קושי שונות. להתמדה של המצב הנוכחי יש מחיר חמור לא רק לתלמיד, למשפחתו ולמערכת החינוך, אלא גם לחברה הישראלית בכללותה.

מתוך חיפוש מתמיד של דרכים לקידום הצלחתם של תלמידים עם ליקויי למידה, ובחתירה להעצמה (empowerment) כללית, יחד עם הגברת יכולת הלומדים להתמודדות יעילה עם קשיים מובחנים, אין להתעלם מהעובדה כי במקרים רבים אין משמעותו של טיפול אפקטיבי עבורם - "ריפוי הלקות", אלא לימוד אסטרטגיות התמודדות יעילות עם תפקידי למידה במעגל החיים. ראוי כמו כן להדגיש כי גישות הטיפול העדכניות בתלמידים עם ליקויי למידה עשויות לתרום לקידום מצוינות והצלחה בלמידה של תלמידים רבים בכיתה ההטרוגנית, בנוסף לסיוע לתלמיד המתקשה, מאחר ויש בהן דגש גובר על רכישה של דרכי למידה יעילות (כגון פיתוח קשב מכוון וממוקד, עיבוד מידע וארגונו, וכיוב') תוך התחשבות ושימוש בסגנונות למידה יחידניים. המלצות הוועדה מתחלקות לשלוש קבוצות מרכזיות: המלצות להעלאת מודעות קידום פרופסיונליזם וידע, המלצות להסדרת תהליכי האבחון, והמלצות מובחנות לקבוצות שונות.

שוויון הזדמנויות בחברת ידע - לתלמידים עם ליקויי למידה

ההשכלה היא המפתח להצלחה בחברה ובכלכלה, ולקות למידה פוגעת בסיכויים של תלמידים רבים לממש את יכולתם לרכוש ידע, ומסכנת הן את עתידם ואת תרומתם לחברה. אין מסמך זה עוסק בקשיים בלימודים היכולים לנבוע מסיבות שונות ומגוונות, אלא בליקויי למידה. בעקר הביעה הוועדה דאגה מהפגיעה החמורה בשוויון הזדמנויות של חלקים באוכלוסייה, כגון אוכלוסיות מצוקה, עולים חדשים, המגזר הערבי ותלמידים במסגרות שיש בהן נגישות נמוכה לתהליכי זיהוי ולשירותי אבחון וטיפול. מטרת הוועדה הייתה להגדיר תשובות חינוכיות על מנת לענות לצרכים של תלמידים עם ליקויי למידה בישראל, ולהציע פעולות ושינויים למתן מענה הולם לקשייהם.

המלצה 1.1:
חברי הוועדה ממליצים על שורה של פעולות כפי שיפורט בהמשך, שיתפרסו על פני 3 שנים, במטרה לבדוק ולקדם את התנאים למימוש יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה, מתוך התייחסות חינוכית, אקולוגית, שונות חברתית, תרבותית ודתית, בהדגשה על שוויון הזדמנויות ונגישותן, ותוך הקפדה על כבוד הילד וזכותו להתפתחות אופטימאלית. חברי הוועדה ממליצים על מתן העדפה לקבוצות חברתיות שהוזכרו לעיל בהקצאת משאבים ותכנון שירותים מתוך חתירה לסגירת פערים ולשוויון הנגישות בשירותי אבחון וטיפול.

המלצה 1.2:
אנו ממליצים על בדיקה מקיפה (*) ולאורך זמן של שכיחות התלמידים עם ליקויי למידה בישראל, ואפיון הליקויים. בדיקה זו תסייע לפיתוח הגדרה שמבחינה בין סוגי הליקויים והצרכים הנגזרים מהם, בקבוצות הגיל השונות, ופיתוח דרכים לתכנון מענה חינוכי/טיפולי הולם.

הכשרה למורים, ולבעלי מקצוע טיפוליים

תחום הידע של ליקויי למידה מחייב הכשרה ספציפית שתתייחס להתפתחות המחקרית המהירה בתחום. בלי להתעלם מהתפקיד המרכזי של המורה בעבודה החינוכית, יש לתת את הדעת לא רק על הכשרת אנשי החינוך ומתמחים בתחום ליקויי למידה, אלא גם על קידום הידע וההתמחות של צוותים בין-מקצועיים: רופאים, פסיכולוגים, יועצים, מורים בחינוך מיוחד, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ואחרים. כל בעלי המקצוע העוסקים בתחום חייבים לקבל הכשרה ספציפית.

  • מרכזיות המורה בהוראה של תלמידים עם ליקויי למידה - מודעות וידע

כל עובדי החינוך בשלבים השונים של הכשרה להוראה ובהשתלמויות חייבים ללמוד ולרכוש ידע עדכני בתחומי לקות הלמידה, מאחר ולמורה בחינוך הרגיל יש תפקיד מרכזי במימוש היכולת של תלמידים עם ליקויי למידה, המהווים לרוב חלק בלתי נפרד מהכיתה הרגילה.

  • התמחות מקצועית לליקויי למידה לבעלי המקצוע השונים

בצד המורה והגננת, יש חשיבות מרכזית למערך מקצועי מומחה, זמין לתמיכה בכל מערכת חינוכית. פסיכולוגים, רופאים, יועצים, מורים בחינוך המיוחד וגורמים נוספים בצוותים בין מקצועיים זקוקים להתמחות בליקויי למידה שתכלול למידה מתעדכנת ופיתוח מיומנויות בתחומים קריטיים להבנה, אבחון, ייעוץ וטיפול.

המלצה 2.1:
חברי הוועדה ממליצים על הכשרה (במכללות ובאוניברסיטאות) והשתלמות של כל הגננות והמורים בחינוך הרגיל והמיוחד בנושאי לקות למידה וליקויים התפתחותיים בגיל הרך. כמו כן ממליצה הוועדה כי לפיתוח הקורסים תתלווה הערכה, ותיבדקנה דרכים לשילובן של טכנולוגיות חדשות כגון אתר באינטרנט ותוכנות מחשב חדשות.

המלצה 2.2:
הוועדה ממליצה כי יפותחו במוסדות להשכלה גבוהה לימודי המשך מקצועיים ואינטר-דיסיפלינאריים ולימודים לתארים מתקדמים לבעלי המקצועות השונים המתמחים באבחון ובטיפול בתלמידים עם ליקויי למידה. הלימודים וההתמחות תכלול תחומים כפסיכולוגיה התפתחותית (כקשיים קוגניטיביים וויסות רגשי), נוירולוגיה, בלשנות, והתייחסות להיבטים אקולוגיים, פרספקטיבות תרבותיות, וגישות דידקטיות.

אבחון

הוועדה התרשמה כי נושא האבחון, המהווה מוקד לעימותים וחשדנות, מחייב טיפול שיטתי, נהלים ברורים ותהליכי בקרה. ההמלצות של הוועדה מציגות תפיסה מקצועית כללית, וחברי הוועדה קוראים להקמה דחופה של ועדות מקצועיות ספציפיות בכל אחד מסוגי האבחון שיפורט בהמשך, לגיבוש הליכים תקינים ומעקב אחר ביצועם.

במה מאבחנים?
דיונים בוועדה הצביעו על שימוש במבחנים לא נורמטיביים, שלא הותאמו בצורה מבוקרת לשפה העברית ולמערכת החינוך הישראלית. חשוב לפתח כלים שיסייעו באיתור ובאבחונים למטרות שונות. במגזר הערבי מוחרפת הבעיה בהעדר מבחנים ומאבחנים בערבית. כן יש לתת את הדעת על מבחנים במקצועות ספציפיים שמהווים מוקד כישלון, כאנגלית, בלשנות ומתמטיקה. דיוני הוועדות המקצועיות יגבשו המלצות לערכת מבחנים מחייבת ומספקת לקביעת המלצות בהתאם למטרות האבחון, ולגילים השונים.

מי מאבחן והיכן?

  • איתור, הערכה ואבחון חינוכי הם חלק בלתי נפרד מעבודתם של הגננת והמורה, וקשורים לטיפול החינוכי. כחלק מהמגמה הכללית במערכת החינוך לביזור ופיתוח מערך מסייע של שירותים מקצועיים בית ספריים, תעשה ההערכה והתכנון הטיפולי\חינוכי בבית הספר. המורה יתמחה באיתור דידקטי ואפיון של כשל בלמידה, ופסיכולוג שיתמחה בליקויי למידה - באבחון אינטליגנציה ואבחונים פסיכולוגים אחרים.
  • במקרים של קשיים חינוכיים מתמשכים יותר משישה חודשים, או כשנדרשים אבחונים בתחומים מקצועיים ספציפיים, יעשה האבחון במרכזים יישוביים ציבוריים רב תחומיים, בהם אבחון קשיים התפתחותיים ספציפיים יעשה על ידי צוות רב-מקצועי מומחה בליקויי למידה.

מתי מאבחנים?
חברי הוועדה מסכימים כי יש לשאוף לאיתור ואבחון מוקדמים של קשיי התלמידים, יחד עם זהירות מתיוג מוקדם. יש הכרח לערוך לתלמידים אבחונים חוזרים, לבדוק את תקפות האבחון מידת השיפור בעקבות הטיפול, או התמדת הלקות. ראוי כי אבחונים חוזרים יעשו במתכונת ממוקדת בקושי ובתכנון הטיפולי. לא כל התלמידים עם ליקויי למידה מאותרים בשלבים מוקדמים של לימודיהם. המחקר והניסיון המקצועי מצביעים על תלמידים שלקותם מתגלה רק בשלבים מאוחרים של לימודיהם, כתקופה שלפני בחינות בגרות, מבחנים פסיכומטריים ולימודים אקדמאים. יש צורך להבחין בפרוצדורה אבחונית בין עדכון האבחונים של תלמידים המוכרים ומטופלים על ידי המערכת החינוכית, לבין אבחון ראשון מפורט בשלב מאוחר של הלימודים.

המלצה 3.1:
על מנת לתרגם את ההמלצות הכלליות לנהלים ברורים של מערכת מבחנים, מעשיים בהיקפם, מבוקרים במבנה שלהם, משקפים את המגוון החברתי הקיים במדינת ישראל, ונגישים במידה שווה לקבוצות שונות באוכלוסייה, יש צורך בעבודה אינטנסיבית של ועדות מקצועיות ספציפיות. כן יש להקפיד על קיום המשכיות בדרכי הפעולה לתקופת מעבר, ועל מנת לא לפגוע בתלמידים שהוכרו בתהליכים הקיימים, ממליצים חברי הוועדה להמשיך ולהכיר באבחונים שהוכרו עד למימוש ההמלצות.

המלצה 3.2:
חברי הועדה ממליצים על פיתוח והתאמה של מבחנים תקפים, המתאימים למודלים התפתחותיים, ושונות תרבותית, לאיתור ואבחון היבטים שונים של לקות למידה כולל התייחסות לתחומי קושי מיוחדים. יש לתת עדיפות להקצאת משאבים מיוחדים לתרגום, התאמה ותקוף המבחנים לאוכלוסייה הערבית.

המלצה 3.3:
חברי הוועדה ממליצים על פיתוח בקרה מרכזית על קבלת ההחלטות הבית ספריות בשאלות זיהוי התלמידים עם ליקויי למידה. חייבים להיקבע קריטריונים ברורים להליכי האבחון, והערכה לטווח שכיחות צפוי בבתי הספר (שיקבעו על ידי ועדה מקצועית). עם זאת, ראוי כי ההחלטות תשארנה באחריות בית הספר כחלק מפיתוח אוטונומיה בית ספרית. מנהלים ויועצים חייבים לקבל הדרכה בהליכים לקבלת החלטות בנושא ליקויי למידה.

המלצה 3.4:

  • הוועדה ממליצה על פיתוח מרכזים ציבוריים, ישוביים/אזוריים רב תחומיים, לאבחון, ומעקב.
  • הפניה למרכזים תעשה באמצעות מערכות החינוך, לאחר שהשירותים הבית ספריים (או בגנים) איתרו בעיה מתמשכת. ישמר קשר מתמשך וישיר של המרכזים עם מערכות החינוך.
  • במרכזים יפעלו צוותים בין מקצועיים מומחים (ברמת תואר שני לפחות) בליקויי למידה, בהכרה כי המדובר בלקות רב מימדית בקבוצות גיל שונות.
  • יש צורך בגיבוש נהלי אבחון תואמי מטרות, במגמה להציע הליכים ברורים לאיתור, לאבחון, ולאבחון חוזר, שיהיו תקפים וסבירים בהיקפם, ומתאימים למטרתם.
  • פיתוח המרכזים ודרך פעילותם תלווה במחקר במטרה לאפיין את התלמידים, את הצרכים הטיפוליים, ואת האבחונים והטיפולים המתאימים, ולאפשר תכנון שירותים בהתאם לצרכים שיאותרו.

בחינות בגרות - בקשות להתאמות(**)
הגידול במספרי התלמידים שמקבלים התאמות, בעקר לאחר העברת הסמכות לקבלת החלטות למועצות הפדגוגיות בבתי הספר, עורר בועדה תהיות, כפי שמפורט בפרק ג'. על אף העלייה, הן במודעות הציבורית, והן בשיעור תלמידים שבעבר לא ניגשו לבחינות בגרות, מציעה הוועדה לחזור ולבדוק את חד משמעות הקריטריונים, והסדירות בהליכי האבחון והבקרה. צוות המרכז הארצי למבחנים פסיכומטריים ציין עליה מקבילה במספר הפונים, ובעייתיות דומה. ראוי כמו כן להדגיש כי חברי הוועדה ביטאו דאגה משיעור נמוך יחסית של אבחונים באזורי מצוקה, במגזרים מיוחדים באוכלוסייה כבמגזר הערבי, ובמערכות חינוך ספציפיות.

חברי הוועדה המליצו לחזור ולבדוק את סוגי ההמלצות וההתאמות המוצעות לתלמידים. ההתאמות בבחינות הבגרות נתפסות כשלב ברצף התאמות חינוכיות לצרכים שונים. יש לשקול הרחבה של מגוון ההתאמות, שתתן ביטוי להכרה בשונות יחידנית, תהיה בהלימה עם ממצאי האבחונים. התלמיד יתנסה בהתאמות במהלך לימודיו, ולא רק בעת בחינות הבגרות.

המלצה 3.5:
הוועדה ממליצה על הערכות תקציבית וארגונית לגידול במספר התלמידים הפונים בבקשת התאמות בבחינות הבגרות. ככל שיוסדר וימוסד נושא האבחונים וההתאמות, אמנם לא ניתן לצפות לירידה במספר הפונים, אך יפחתו העימותים והתסכולים. הוועדה ממליצה ומדגישה את ההכרח ללוות את התהליך במעקב, הערכה ויעוץ, על מנת לאפיין את הצרכים והקשיים של הנבחנים הפונים בבקשת התאמות, ולהיערך למתן השירות תוך הדגש על עקרון השוויוניות, וקריטריונים ברורים. מרכזי האבחון הרב-תחומיים (ראה המלצה 3.4) יקלו על נבחנים שאין להם תמיכה בית ספרית, ולנבחנים במרכז הארצי לאבחון, באבחון מבדיל ומתן אישורים.

רצף מסגרות טיפול - ושותפות בין מורים ומטפלים

במסגרת חוק החינוך המיוחד הקורא לשילוב התלמידים במסגרות חינוכיות הפחות נבדלות (Least Restrictive Environments), נעשה הטיפול בקשייהם לרוב במסגרת הכיתה הרגילה, תוך התאמה של דרכי למידה, ופיתוח דפוסים לשיתוף פעולה, של מורים לחינוך רגיל ומיוחד, ומטפלים שונים. מגוון הקשיים של התלמידים, והשונות בחומרת ביטוייהם, מחייבים את המשך הקיום של רצף מסגרות חינוך וטיפול, עם אפיונים שונים, בית ספריים וישוביים.

המלצה 4:
הוועדה ממליצה על המשך קיום הרצף במסגרות חינוכיות-טיפוליות (החל מעזרה במסגרת גן הילדים והכיתה הרגילים, כיתות וגני שילוב, כיתות מיוחדות בבתי הספר הרגילים, בתי ספר וגנים מיוחדים, מרכזים טיפוליים בית ספריים וישוביים, ומסגרות טיפוליות שונות שתמצאנה מתאימות לצרכים בישובים השונים). יש לפעול לפיתוח דפוסים מובנים ומבוקרים לשותפות בצוותים בין מקצועיים, על מנת לתת מענה לצרכים הטיפוליים המגוונים, במסגרת שונות תרבותית, חברתית ודתית.

קבוצות גיל - וצרכים חינוכיים מיוחדים

בבדיקה של שאלת המודעות והנגישות באבחונים ובטיפולים בקבוצות התלמידים במערכות הגיל השונות (חינוך קדם יסודי, חינוך יסודי, ועל יסודי), הבחינה הוועדה בקווי דמיון בדרישות ובתפקידים הלימודיים במסגרות הגיל המחייבים את השתלמות כל עובדי החינוך בתחום ליקויי למידה, ובניית מערך תומך ומסייע בכל קבוצות הגיל. עם זאת התייחסה להדגשים קשורי גיל.

איתור וטיפול מוקדם בחינוך הקדם יסודי
הוועדה התרשמה מהחשיבות המרכזית שבאיתור מוקדם של קושי ברכישת מיומנויות למידה מיומנויות יסוד, וטיפול מניעתי , כבר בגיל הרך. בשלב מוקדם זה נכרת בעייתיות באבחון חד משמעי של לקות למידה ויש חשש מתיוג מוקדם. אולם לכשל לימודי בשלב זה עלולה להיות השלכה ארוכת טווח על התפתחות ילדים בסיכון לגילוי ליקויי למידה. הוועדה קוראת לקיום השתלמויות ספציפיות לגננות ומורות לגיל הרך, לפיתוח מערך מייעץ ותומך למערכת החינוכית, להעלאת נגישות של הטיפולים הייחודיים לכלל התלמידים, ולפיתוח מודעות ההורים לקשיים של ילדיהם.

הבחנה בין כשל דידקטי וליקויי למידה בחינוך יסודי
בדיוני הוועדה הוצג קושי התיאורטי והמעשי להבחין בין כשל דידקטי לעומת לקות למידה בשלבים הראשונים של הלמידה בבית הספר. הודגשה החשיבות המרכזית של המורה המחנכת כמאתרת את הכשל הדידקטי. עם זאת, הצביעו חברי הוועדה על הצורך בקריטריונים המתייחסים להתמדה בקשיים על אף טיפול חינוכי מותאם, ופניה למומחים מקצועיים בתוך המערכת החינוכית או מחוץ לה.

המשך הרצף האבחוני והטיפולי בחינוך על יסודי
בחטיבות הביניים יש המשך טיפול בתלמידים עם ליקויי למידה במסגרת כיתות רגילות, משולבות, מיוחדות, ומרכזי תמיכה יישוביים-אזוריים. במעבר לחטיבה העליונה נפסק הרצף הטיפולי. בשנים האחרונות, בעקבות טיפולים בחינוך היסודי, התפתחה המודעות לבעיה של לקות למידה, וגדל מספר התלמידים הפונים בבקשה להתאמות בבחינות. ראוי להדגיש כי התפתחות מגמה זו לא לוותה בטיפול ותמיכה הולמים במערכת החינוכית התיכונית, או הזדמנויות לדרכי בחינה מותאמות לקשיים בזמן הלימודים בתוך בתי הספר. ניתן להתייחס לגידול כסימפטום המעיד על צורך בהערכות המותאמת למבנה הלימודים, אפיוני המקצועות ולהכשרת המורים בחטיבה העליונה, שכמעט אינה כוללת התייחסות לתלמידים עם צרכים חינוכיים מיוחדים. על כן, יש חשיבות מרכזית להקצאת משאבים לשילוב תלמידים בעלי ליקויי למידה בלימודים בחטיבה העליונה.

מערכות נוספות
בנוסף לתלמידי בתיה"ס התיכוניים העיוניים, דנה הוועדה ועיינה בפניות של מערכות נוספות כמגמות הטכנולוגיה, בתי ספר לנבחנים אקסטרניים, בתי ספר תעשייתיים ואחרים. במסגרות אלו ניתן לצפות לשיעור גבוה יחסית של תלמידים עם ליקויי למידה שנכשלו בלימודיהם בבתי הספר העיוניים. במרבית המערכות הנזכרות, אין התייחסות ממוסדת לאבחון וקבלת התאמות לבחינות בגרות.

המלצה 5.1:
הוועדה ממליצה כי פיתוח המודעות, הכשרה והשתלמות בליקויי למידה יתייחס לעובדי החינוך ולהורים, ובאופן ייחודי בכל אחת מקבוצות הגיל לאפיונים הסביבתיים, לשונות התרבותית, ולתפקידים קשורי גיל של הילדים.

המלצה 5.2:
הוועדה ממליצה על אבחון מוקדם של תלמידים המאותרים במסגרת הקדם יסודית על מנת למנוע הצטברות כישלון, ופיתוח מודלים מבוקרים, להתערבות טיפולית/חינוכית. בצד זהירות ככל האפשר מתיוג, חשובה התייחסות לתפיסות אקולוגיות התפתחותיות, יחד עם הדגש ההיבט המשפחתי.

המלצה 5.3:
חברי הוועדה ממליצים על קידום המודעות של המורים לאפיוני הקשיים של תלמידים עם כשל דידקטי בשלב החינוך היסודי. בנוסף לכך, במקרים של התמדה בכשל הלימודי, יוגדרו קריטריונים לפניה לאבחון באמצעות צוות בין מקצועי.

המלצה 5.4:
מתוך הכרה בחשיבות הרצף הטיפולי שתחילתו ברמת החינוך הקדם יסודי, דרך בית הספר היסודי והעל יסודי, ממליצה הוועדה על מיקוד מאמצים בחינוך העל-יסודי לסגירת פערים בתחומי איתור, טיפול, התאמות חינוכיות, וקדום מודעות וידע בתחומי לקות למידה. התייחסות מיוחדת מומלץ לתת למקצועות ייחודיים כאנגלית ומתמטיקה, למערכות חינוך כחינוך הטכנולוגי, בתי ספר תעשייתיים, ותלמידים אקסטרניים, ולמגזרים ייחודיים באוכלוסייה.

חינוך גבוה

הגידול המהיר במספר הסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה, מחייב הערכות. חברי הוועדה התרשמו כי על מנת להבטיח סיכויי הצלחה במילוי הדרישות האקדמאיות, יש לפתח מודעות של הגורמים האקדמאים והמנהליים לקשיים, אבחון הולם לדרישות הלימוד באקדמיה - בעולמות תוכן שונים, וגיוון של דרכי תמיכה והתאמה. תחום זה מפותח באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, ובארץ הוא בשלביו הראשונים. סקר סטודנטים וראיונות שהובא בפרק העוסק בחינוך הגבוה (עמ' 28-29), סיכם קשייהם. בנספח מוצגים בתרשים קשיים ודרכי התמודדות. בהעדר מדיניות כללית, הקוראת לפיתוח דרכי תמיכה וסיוע מוסדרים וברורים לסטודנטים אלו, מבטא הטיפול בנושא, יוזמות מקומיות וחיפושי דרך, ומחייב תכנון מקיף.

תלמידים במכינות התיכוניות והאוניברסיטאיות
המכינות הקדם אקדמאיות פועלות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה ולומדים בהן מעל 10,000 תלמידים המשלימים את תעודת הבגרות, כהכנה לקראת לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה. לימודים אלו מיועדים לתלמידים שלא מימשו את ההזדמנות הראשונה שנתנה להם בלימודיהם בבית הספר התיכון. קיימים חילוקי דעות מהו שיעור התלמידים עם ליקויי למידה במכינות, אך ניתן לצפות לפרופורציות גבוהות מאלו המופיעות באוכלוסייה הרגילה. הוועדה מדגישה כי לייעול תהליכי האבחון והטיפול יש משמעות קריטית, עקב הזמן הקצוב של הלימודים במסגרת זו.

המלצה 6.1:
מתוך הכרה בחופש האקדמאי של המוסדות להשכלה גבוהה, ממליצים חברי הוועדה על גיבוש מדיניות כללית של ראשי האוניברסיטאות והמכללות, הקוראת להעלאת המודעות של הסגל האקדמאי והמנהלי, פיתוח מערכת סטנדרטית של מבחנים, קידום הנגישות של השירותים, ופיתוח מגוון אמצעי תמיכה שיש בהם תשובה מובחנת לדרישות למידה שונות ומאפייני המקצוע במוסדות האקדמאים ובמחלקות השונות. אנו קוראים לאוניברסיטאות ולמכללות לבדוק ולמפות את דרכי הטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה במחלקות השונות, לפתח ולמסד אותו באמצעות המלצות, כללים והליכים ברורים, שיגובשו כמדיניות מוסדית בכל מוסד להשכלה גבוהה. אנו קוראים לות"ת לתמוך במוסדות להשכלה גבוהה במתן הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה.

המלצה 6.2:
חברי הוועדה ממליצים על פיתוח פרוצדורות אבחון ברורות, מוסכמות על המוסדות השונים ונגישות במרכזי האבחון הציבוריים היישוביים הרב-תחומיים (ראה סעיף 3.4).

משפחות

הפניות המרובות של ההורים דווחו על כאב ומצוקה רגשית, עימותים עם המערכת החינוכית, הוצאות כספיות מוגברות, ובעקר עלבון, בלבול ומבוכה בעקבות התחושה של חוסר אמון מצד גורמים במערכת החינוכית, וחוסר בהירות כיצד לפעול. הוועדה חשה כי יש ליצור מסגרת קבועה שתמשיך לשמוע את פניות ההורים, ותהא קשובה לצורכיהם. חלק מהמשפחות הדגישו את העול הכספי הכבד הכרוך במתן אבחון וטיפול לתלמידים. לאיגודי ההורים תפקיד חשוב בקידום הנושא, וסיוע לתלמידים ומשפחותיהם.

המלצה 7.1:
חברי הוועדה ממליצים על קידום תוכניות הדרכה וייעוץ למשפחות, הקמת קבוצות תמיכה אזוריות במסגרת המכבדת את השונות התרבותית, החברתית והדתית הקיימת בחברה הישראלית. דרושה פעילות להעלאת המודעות של המשפחות לבעיה, להדרכה לעובדים במערכות החינוך במפגשיהם עם ההורים, להדרכה להורים ולאפשרות לקבלת יעוץ, תמיכה וסיוע, וחיזוק ארגוני ההורים.

המלצה 7.2:
אנו ממליצים כי השאלה התקציבית הכרוכה בשירותי אבחון וטיפול תיבדק בקפדנות, במאמץ למצוא לה תשובה הולמת, המעוגנת בחקיקה קיימת (חוק חינוך חינם וחוק החינוך המיוחד), להבטחת עקרון השוויון בהזדמנויות.

המלצה 7.3:
אנו ממליצים על המשך ראיונות להורים שמעונינים לבטא את דעתם ורגשותיהם, ויטפלו במקרים של חוסר הבנה ועימותים (מינוי נציב פניות ציבור - אומבודסמן עם אפשרות לפניה בערבית, ברוסית, אמהרית או בשפה אחרת בהתאם לרצון ההורה).

סיוע, התערבות וטיפול לתלמידים עם ליקויי למידה

ההכרות עם תחומים טיפוליים, ועיון במכתבים של אנשי המקצוע שהציגו מגוון גישות טיפוליות חזקו בחברי הוועדה את ההרגשה כי אין שיטה אחת או גישה יחידה לטיפול. מאידך, לא היו בידי הוועדה משאבים להערכת היעילות של הגישות השונות לקידום מצבם של תלמידים עם ליקויי למידה שונים. לא מפתיעים ביטויי המבוכה של משפחות ומורים נוכח המגוון הרחב של השיטות וחוסר הבהירות לגבי הקריטריונים בהתאמתן לצרכים שונים. הוועדה ממליצה כי בשלב ראשון יערך סקר מקיף של הגישות הטיפוליות השכיחות בארץ ובעולם, ובדיקה של ערכן היחסי, לצורך גיבוש המלצות ישומיות.

המלצה 8:
אנו ממליצים למפות את סוגי הטיפולים השכיחים בישראל, ובארצות אחרות. יש לבדוק את היעילות היחסית של הגישות הטיפוליות לקידום תפקודם של תלמידים עם ליקויי למידה על פי קשייהם ומטרות הטיפול, תוך קידום שוויון הזדמנויות של אוכלוסיות שונות וסגירת פערים במגזר הערבי, בנגישותן לטיפולים הדרושים.

תלמידים עם לקות למידה ובעיות נוספות

לחלק מהתלמידים עם ליקויי למידה יש, בנוסף לקשיי הלמידה, בעיות נוספות כגון ADHD, הפרעות התנהגות, ליקויים תפיסתיים-מוטוריים, המקשות על תהליך האבחון והטיפול, ומחייבות תכנון באמצעות צוותים בין מקצועיים. הפניה לבעלי המקצוע השונים (רופאים, קלינאי תקשורת, ואחרים) מחייבת תיאום בצוותים ותכנון טיפולים רב מימדיים. מתוך התייחסות למטרת הוועדה להגדיר דרכים למימוש היכולת של תלמידים עם ליקויי למידה, מדגישים חברי הוועדה את המרכזיות בישום, טיפול והתאמה חינוכית בצד טיפולים תרופתיים, הפארא רפואיים, ואחרים.

המלצה 9:
חברי הוועדה ממליצים על יישום גישות מערכתיות רב מקצועיות שמותאמות לצורכי התלמידים עם הקשיים הרב-מימדיים. יש מקום לתיאום בין ההדגשים החינוכיים של ועדה זו, והמלצות רפואיות של הוועדה המשרדית לדיון בלקות קשב (ADHD) בראשותו של פרופ' א. אור-נוי במשרד הבריאות.

הערות

* מחקר מסוג זה, ביוזמת משרד החינוך ותמיכתו, ובניהולה של דר' צ. ברזניץ, נמצא בשלביו הראשונים.

** התאמות - שינויים בתנאי הלמידה והבחינה כגון תוספת זמן, שמותאמים לצרכים המיוחדים של תלמידים עם ליקויי למידה.

לעיון בפרקי הדוח:


ביבליוגרפיה
שם כותר: דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה : תקציר
מחבר: מרגלית, מלכה
בעלות: ישראל. משרד החינוך
מקור הפריט: דו"ח הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה, 1997 -
הערות:

1. חברי הוועדה: פרופ' מלכה מרגלית (יו"ר), גב' רות אוטלנגי, פרופ' אשר אור-נוי, ד"ר צביה ברזניץ, מר משה דקלו, פרופ' שאול הראל, ד"ר אילנה זילר, פרופ' משה יוסטמן, מר יצחק כהן, גב' דליה לימור, ד"ר אנדרה מזאוי, ד"ר דוד פורטוביץ, גב' רות פן, פרופ' עמירם רביב, פרופ' אריק רימרמן, ד"ר ברני שטיין, פרופ' יהודה שפירא.



החומר באתר זה הינו לשימוש פרטי של הורים ואנשי מקצוע לצורך קבלת מידע בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצוינים בתחתית כל פריט.


האנשים שמאחורי האתר כיתבו אלינו המרכז לטכנולוגיה חינוכית מרכז מידע, הכוונה וייעוץ להורים (ע.ר.) מפת האתר כיתבו אלינו